Less than a week ago, we learned about the massive rally that will take place in Washington D.C. to support Israel, demand the release of the kidnapped, and fight against anti-Semitism.
We decided to organize Shevet Tapuach🍎 and take part in this historic and unprecedented event on American soil.
Against all odds, we managed to fill two buses because there were many who did not succeed. Against all odds, the buses were already lined up at 5:15 in the morning, and with full excitement, still half-asleep, we boarded the bus to begin the journey, as many buses were canceled at the last minute. One bus arrived in Washington after 5 hours, and the second more than half an hour later. Against all odds, we all managed to come together, among hundreds of thousands present, without any cellular reception for anyone because there were those who couldn't find the people they had arranged to meet there.
The rally itself was emotional, powerful, impressive, and above all, it gave us a feeling that fate unites us all. We shouted in unison, "Bring them home!"
When the rally ended, we made our way back to the buses to begin the journey back to New York. The two buses arrived together, and we all returned home, but there are 239 of us who are still fighting against all odds.
Proud of Shevet Tapuach🍎 and our amazing community.
לפני פחות משבוע נודע לנו על עצרת הענק שתתקיים בוושינגטון די.סי לתמיכה בישראל, להשבת החטופים ומלחמה באנטישמיות.
החלטנו לארגן את שבט תפוח🍎 ולקחת חלק בארוע ההיסטורי וחסר התקדים הזה על אדמת ארצות הברית.
כנגד כל הסיכויים, הצלחנו לסגור שני אוטובוסים כי היו הרבה שלא הצליחו.
כנגד כל הסיכויים, האוטובוסים התייצבו כבר ב5:15 לפנות בוקר ובהתרגשות מלאה עדיין בקורי שינה עלינו לאוטובוס להתחיל את המסע, כי היו לא מעט אוטובוסים שבוטלו בשנייה האחרונה.
אוטובוס אחד הגיע לוושינגטון אחרי 5 שעות והשני יותר מחצי שעה אחרי, וכנגד כל הסיכויים הצלחנו לחבור כולנו יחד, בין מאות אלפי הנוכחים ובלי שום קליטה סלולרית לאף אחד, כי היו כאלה שלא הצליחו בכלל למצוא את האנשים איתם קבעו להפגש שם.
העצרת עצמה היתה מרגשת, עוצמתית, מרשימה, ובעיקר נתנה לנו תחושה שגורל אחד מאחד את כולנו.
צרחנו בקולי קולות Bring them home!
כשהסתיימה העצרת עשינו את דרכינו חזרה לאוטובוסים, להתחיל את המסע חזרה לניו יורק.
שני האוטובוסים הגיעו ביחד, וכולנו חזרו הביתה, אבל יש 239 מאיתנו שעדיין נלחמים כנגד כל הסיכויים.
גאות בשבט תפוח🍎 והקהילה המדהימה שלנו.